אכילה רגשית היא…לא באשמתך!

 

אבל אני אוכלת סתם, לא כי אני רעבה. אני אוכלת כי, כי … אני לא יודעת למה!

התרגלנו לכעוס על עצמנו כאשר אנחנו אוכלים בלי להיות רעבים.
אולי בגלל שאנחנו חושבים שאכילה כזו היא הגורם לעליה במשקל,
בגלל תחושת אשמה, או בגלל ההרגשה הפיסית הלא נעימה עקב אכילת יתר.
כועסים ו…ממשיכים לאכול.
אוכלים ו…מתמלאים גם ברגשי אשם.

כאשר נבין שזו לא אשמת "כוח הרצון" אלא מנגנון ייחודי שפיתחנו, יהיה לנו קל יותר למצוא את הדרך להתמודד עימה.

ממחקרים עולה ( כמו זה למשל ) כי אכילה שלא מתוך רעב היא אחד ממנגנוני ההגנה של הגוף מפני מתח או הצפה רגשית.מחשבות ורגשות שאנו רוצים, לא במודע, להימנע מלהרגיש ולחוות אותם.

אכילה רגשית היא מנגנון הגנה של הגוף.
הכרת המנגנון והקשר ההדדי בין המערכת הפיזיולוגית לתגובות הרגשיות, תעזור לנו למצוא כלים מתאימים יותר לקבלת והכרת הרגשות, עיבוד ובחירה כיצד להגיב.
 

בואו נציץ אל התהליכים בגוף כדי להבין יותר:

כאשר אנחנו אוכלים, מיוצרים במעי חומרים שונים, חלקם משפיע על מצב הרוח.
אחד מהם לדוגמא הינו הסרוטונין (Serotonin). זהו מוליך עצבי, המיוצר ברובו במעי בעקבות אכילת מזון המכיל פחמימות.
(הסרוטונין שרובו מיוצר בקיבה וחלקו במוח משפיע על כמה תחומים ובהם ההרגשה הטובה.
גילוי הסרוטונין, וחשיבותו לפעילות המוח, ריפוי הגוף ולתחושת הנאה הוביל ליצירת תרופות נגד דיכאון המעלות את רמת הסרטונין בדם. על היתרונות והחסרונות שלהם אפשר לקרוא במאמרים רבים)

במצב של רעב פיזי, כאשר הגוף זקוק לאוכל- מיוצר בגוף הורמון גרלין (Ghrelin) הגורם לתחושת הרעב ולרצון לאכול.
אותו הורמון גרלין, מיוצר גם במצבי מתח.
כאשר במצב מתח, המוח מחפש כיצד להירגע. אחת הדרכים להירגע ולהפחית את המתח היא להעלות/לשמור על רמת הסרוטונין.
כתוצאה מכך, במצבי מתח מיוצר במעי הורמון גרלין, גורם לתחושת רעב ולרצון לאכול  פחמימות וסוכרים, שיביאו לעליה ברמת הסרוטונין, משם מועבר המידע למוח ויוצר את ההרגשה הטובה.

אוכל מנחם

הגוף למד להשתמש באוכל כמנגנון הגנה – חלק גדול מהאנשים אוכלים במצבי מתח, כעס, דיכאון או שעמום כאשר הרעב אינו פיזי.
הטעמים, הריחות הטקסטורה של האוכל, מפנים את תשומת הלב לחושים ומסיטים אותם ממחשבות או רגשות לא נעימים.

אכילה רגשית היא מנגנון הגנה שלא תמיד קל לזהות. לכן מופיעים לאחריה רגשות אשם על האכילה ומוסיפים עוד קושי.
פעמים רבות דפוסי האכילה נוצרו כבר בגיל צעיר וקשה יותר להבין את מקורם.
למעשה, אכילה שמטרתה להרגיע "מכבה" את יכולתנו לחוש, מאפשרת לנו להדחיק את הקושי ולהימנע מללמוד כיצד להתמודד אתו.
כך נוצר דפוס של אכילה רגשית: המוח זוכר שאכילת פחמימות גורמת הרגשה טובה ולכן בכל פעם שנחווה מתח – שולח למשאב הזמין ביותר – אוכל. רצוי פחמימה או סוכר להעלאת רמת הסרטונין.

מה אפשר לעשות כדי לטפל באכילה הרגשית?

כיצד לשחרר דפוסי התנהגות שאינם מיטיבים עמנו לטווח ארוך (ולעיתים אף גורמים נזק)?

הבנת המנגנון, מאפשרת להתחיל לבדוק מה מקורו ואיך ניתן לשנות את הדפוס.
לאחר שנחקור את תחושת הרעב אפשר יהיה להתחקות אחר תגובת הגוף ולשחרר את המתח בעקבותיו עלה הרעב, חלקו אינו מודע, כדי לחזור לאכילה מודעת ומותאמת לצרכי הגוף.


תרגול עצמי:

שלב 1
שימו לב לתחושת רעב בגוף לפני האכילה
היכן נמצאת התחושה, מה הגודל שלה, איך היא נראית?
האם יש לה צבע?
האם היא מזכירה משהו?
בדוק עם עצמך – האם אני באמת רוצה לאכול? מה אני רוצה לאכול?

שלב 2
לאחר האכילה, שימו לב לתחושת השובע: היכן היא, מה הגודל שלה כרגע, כיצד היא נראית?
האם אכלתי מספיק?
האם אני עדיין רוצה לאכול?
ואם כן- למה אני רעב?

ככל שנמשיך לחקור את התחושות העולות כך נקבל יותר מידע ויהיה לנו ברור מהו רעב עבורנו, ומהו שובע ומתי אולי אני מחפשת משהו אחר והצורך לאכול הופיע לעמעם קושי כלשהו כעייפות, רגש, מחשבה או מטלה שיש לעשות וכד'.
המתח נוצר מאינסוף גורמים והאכילה עוזרת להתמודד עם התחושות הלא נעימות שהמתח מייצר.
זה בסדר לאכול כאשר יש מתח כלשהו או הצפה רגשית. החשוב הוא להיות במודעות לסיבת האכילה, כאשר היא אינה רעב ולבחור.


טיפול לאכילה רגשית – חיזוק המודעות לדפוסי אכילה וליכולת לבחור באכילה מודעת

פעמים רבות קשה להגיע לדברים הלא מודעים לבד.
בטיפול אני משלבת בין טיפול הקרניוסקרל לאיזון הגוף ושחרור מתח בגוף לבין לימוד תשומת הלב לתחושות השונות העולות בעזרת שיטת SE .
באמצעות שיקוף והדהוד המחשבה והתחושות, נלמד להכיר את הדפוס ואת המתח, להגביר את המודעות לניואנסים השונים של הרעב והשובע, למתח ולהקשרים רגשיים ולתחושות האשם ובכך לתרום לאכילה מודעת מתוך בחירה והקשבה לצרכי הגוף והנפש.
בטיפול תלמדו כלים כיצד לשים לב לרגשות ולדרך הביטוי שלהם בגוף כדי לשמור על האיזון בכל תחומי החיים.

ליצירת קשר- לילך סבט 0547915946

תגובות

תגובות